רשומות

קלוין והקלויניזם

תמונה
ז'אן קלווין (בצרפתית מבטאים קלוואן) היה מתקן דתי פרוטסטנטי צרפתי, שפעל מרבית הקריירה שלו בז'נבה. קלווין נולד בנואיון שבצרפת בשנת 1509, בתקופה סוערת בה רבו המתקנים הפרוטסטנטים, שהחשוב בהם היה הגרמני מרטין לותר שקדם לו. אביו היה עובד כנסיה מקומית. אך דעתו של קלווין, שבלי ספק קרא את ספריו של לותר, לא הייתה נוחה מהדת הקתולית. אחרי שלמד משפטים ומדעי הרוח בפריס החל לפתח דוקטורינה פרוטסטנטית משלו, שונה בהיבטים רבים מזו של לותר.
כיוון שצרפת הייתה מדינה קתולית בה לא היה נוח לפרוטסטנטים לפעול, עבר לבאזל שבשויץ, שהייתה מעוז לותרני בו היה חופש דת יחסי.
אותם ימים הקנטונים השויצריים היו מדינות עצמאיות בעלות קשר רופף אחת עם השנייה, ולכל אחד מהם הייתה מדיניות משלו. בשנת 1536 הוזמן קלוין לז'נבה במטרה להפיץ בה את תורתו. בדומה למה שקרה בציריך קודם לכן כאשר מתקן דתי אחר בשם אולריך צווינגלי הוזמן אליה בידי שלטונות העיר למטרה דומה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/867938616694009). כמו צווינגלי בציריך הפך קלווין לשליט העיר בפועל.
עד מהרה התנהלו כל מוסדות העיר על פי עקרונות הקלוויני…

תהלוכת הניצחון של הקיסר מקסימיליאן

תמונה
תהלוכת הניצחון של הקיסר מקסימיליאן הראשון, הוא ספר שמורכב מ-99 תחריטי עץ שמתארים תהלוכת ניצחון של קיסר  האימפריה הרומית הקדושה- מקסימיליאן הראשון לבית הבסבורג (1459-1519). התחריטים נעשו בידי אמנים שונים, בהם אלברכט דירר, האנס בורגמאייר, ד.א שאופלין, האנס ספרינגקליי ולאונרד בק. התמונות מראות את הצועדים במצעד הניצחון, שכוללים את הקיסר והקיסרית, נציגים של מחוזות שונים של האימפריה, אורחים מארצות אחרות, חיילים הצועדים עם נשקם ונושאי שלל מלחמה. הצועדים, צועדים ברגל או רכובים על גבי בהמות שונות, נושאים דגלים וסמלים שונים, ומראים את הפאר וההדר שהקיסר רצה להפגין. בשנת 1765 הציורים נצבעו באחת המהדורות בידי יוזף הואגר.
הספר המלא בגירסה צבעונית: http://bdh.bne.es/bnesearch/detalle/bdh0000012553
לפוסט בפייסבוק

סוסי אבן של תרבות מסתורית

תמונה
ממצא ארכיאולוגי מעניין שנמצא לאחרונה הוא כ-200 פסלי פרשים וסוסים מגולפים.  שנתגלו בידי משלחת ארכיאולוגית הודית-רוסית במחוז קשמיר שבהודו לא רחוק מגבול פקיסטן. הפסלים שמוערכים לראשית תקופת ימי הביניים שייכים לתרבות לא ידועה.
לפוסט בפייסבוק

קוינטוס סרטוריוס

תמונה
קוינטוס סרטוריוס היה מצביא ומדינאי רומאי. הוא נלחם בגבורה במספר מערכות בצבא הרומאי, ובחש בפוליטיקה הרומית. בגלל מלחמות פנימיות ברומא עזב בשנת 83 לפני הספירה להיספניה שם מינה עצמו לתפקיד פרוקונסול (כלומר מושל בטריטוריה זרה בעל סמכויות של קונסול). הפקידים הרומיים בחצי האי האיברי לא הכירו בסמכותו, אך הצבא המוצב שם היה נאמן לו. כדי לחזק את שלטונו הוא שלח צבא בפיקוד סלינטור להשתלט על מעבר הפירנאים אולם כוחותיו של הקונסול ששל אותו זמן ברומא, לוקיוס קורנליוס סולה, בפיקודו של גאיוס אניוס, הצליחו לפרוץ את מעבר הפירנאים, אחרי שסלינטור נרצח במרמה.
סרטוריוס נאלץ לסגת למוריטניה (מרוקו של היום), שם נלחם נגד כוחותיו של סולה, ואף כבש את העיר טינגיס (כיום טנג'יר).
בשלב זה פנו אליו כמה מהעמים המקומיים בהיספניה, ובראשם הלוזיטנים (עם קלטי שחי בפורטוגל ובחלקים מספרד המערבית) ובקשו ממנו שישמש מצביא שלהם.
סרטוריוס הקים צבא שהורכב בעיקר מלוזיטנים ובני עמים איבריים שונים, בנוסף על עריקים מהצבא הרומי. בנוסף הקים סנאט של 300 חברים על פי המודל הרומי, בו היו חברים בני האצולה המקומית לצד רומאים שישבו במקום והי…

נפילת מצודת פורט סאמטר

תמונה
שנת1861. פורט סאמטר היה מבצר מחומש ששכן על אי מול נמל צ'ארלסטון שבדרום קרוליינה. אחרי פרישת מדינות הדרום והקמת הקונפדרציה, הוא נשאר מעוז אמריקאי, שהיה כעצם בגרונם של הדרומיים.
מפקד המצודה היה מייג'ור רוברט אנדרסון מקנטאקי. במצודה היה חיל מצב של 68 חיילים אמריקנים, ובראשה הונף הדגל האמריקני.
שלטונות הדרום ניסו בכל כוחם לשכנע את וושינגטון לפנות את המצודה.
הנשיא לינקולן שנבחר זה מכבר עמד בהבטחת הבחירות שלו לדאוג לשלמות ולאינטרסים של ארצות הברית.
הדרומיים הציבו בנמל צ'רלסטון אלפי חיילים. בנוסף על כך העמידו שם סוללות תותחים בטווח מספיק לפגוע במצודה.
לינקולן הורה להעביר למצודה אספקה. והמשא ומתן בין הצדדים נכשל. נשיא הדרום ג'פרסון דיוויס הורה להפגיז את המצודה בתותחים.
כוחות הדרום בפיקוד פייר בורגארד הפגיזו את המצודה במשך 34 שעות בסופו של דבר ב-12 לאפריל 1861, נאלץ רוברט אנדרסון להורות על הורדת את הדגל האמריקני. החיילים האמריקנים הסגירו את המצודה לדרום ועלו על ספינת קיטור לניו יורק. כך התחילה מלחמת האזרחים האמריקנית.תמונות מתוך אנציקלופדיה תרבות
1. המצור על מצודת פורט סמטר
2. …

חיילים פינים עם מקלע

תמונה
חיילים פיניים משתמשים במקלע מאולתר כדי ליידות רימונים על האויב. מלחמת החורף 1939-40
לפוסט בפייסבוק

הדרך למנזיקרט

תמונה
בעבר דיברנו על קרב מנזיקרט שנערך בשנת 1071 בין האימפריה הסלג'וקית לאימפריה הביזנטית, הקרב שהכניס את הטורקים לטורקיה של ימינו (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/523560677798473) הפעם נדבר על הנסיבות שהובילו לקרב.
לפני קרב מנזיקרט הסולטן הסלג'וקי אלפ ארסלן, שישב אותם ימים באיראן של ימינו, בקש מספר פעמים לכרות ברית שלום עם הקיסר הביזנטי רומנוס הרביעי דיוגנס. כוונתם של הסלג'וקים לא הייתה לכבוש את אנטוליה כלל, אלא לפנות ולכבוש את מצרים העשירה יותר בה שרתו אותו זמן בני רבים מאחיהם הטורקיים בתור ממלוכים. הקיסר רומאנוס מצידו התכוון לכבוש את איראן מידי הסלג'וקים. כשאלפ ארסלן ראה זאת הוא פנה חזרה לכיוון אנטוליה. נסיונות להביא שלום בין הצדדים המשיכו ואפילו הח'ליף העבאסי, שישב בבגדאד ותפקידו היה דתי וסמלי בלבד, ניסה לתווך בין הצדדים.
אלא שרומאנוס העמיד תנאים לא אפשריים, ואף השפיל את שליחו הזקן של אלפ ארסלן, אבן מוהלבן, כאשר דרש ממנו לבצע  פרוסקינסיס, כלומר לנשק את הקרקע מול כס הקיסר במטרה להשפיל את הסולטן.
בסופו של דבר התרחש קרב מנזיקרט, בו הביסו הסלג'וקים את ה…