יום שלישי, 30 במאי 2017

רצח חבר הכנסת חמאד אבו רביע


אחת הרציחות הפוליטיות הנשכחות בישראל היא רצח חבר הכנסת חמאד אבו רביע.
 אבו רביע, היה פוליטיקאי ואיש ציבור בדואי. בנוסף היה שיח' שבט אבו רביע. כהן כחבר כנסת מטעם הרשימה הערבית המאוחדת- רשימת בני מיעוטים שהייתה מפלגת לווין של המערך.
 במפלגה היה הסכם רוטציה, לפיו חברי הכנסת יכהנו לפרק זמן של שנה, ויתפטרו למען הבא אחריהם ברשימה. חמאד אבו רביע החליף ברוטציה את חבר הכנסת סיף א- דין זועבי. הבא אחרי ברשימה היה השיח' הדרוזי ג'אבר מועדי מכפר ירכא. כשהסתימה שנה למועד כהונתו סרב אבו רביע להתפטר. מועדי פנה לבית המשפט העליון, אך בית המשפט סרב לכפות את פיטוריו של אבו רביע.
ב12 בינואר 19811, סיים אבו רביע יום עבודה בכנסת, בו נפגש בין השאר עם שמעון פרס. הוא נסע עם מכוניתו למלון הולילנד בשכונת בית וגן, בו נהגו להתאכסן חברי הכנסת באותה תקופה. בשעה 20:30 שמע שומר המלון יריות. הוא הבחין בג'יפ צבאי מתחמק מהמקום, נגד כיוון הנסיעה.
אבו רביע נמצא במכוניתו ללא רוח חיים.  חמישה כדורים פגעו בגופו, ומכוניתו רוססה בכדורים.
שנים מבניו של מועדי סייף והאיל נמצאו אשמים ברצח. הבן שלישי דהאש  שכהן באותו זמן כמפקד כלא שכם, זוכה מרצח, אך הואשם בעבירות קלות יותר.
חבר הכנסת ג'אבר מועדי כהן בתפקידו עד פיזור הכנסת התשיעית כעבור חצי שני.
 ג'אבר מועדי סרב להתפטר מתפקידו על אף הלחץ שהופעל עליו. הוא טען שהרצח לא נעשה על דעתו.
דהאש השתחרר מהכלא בשנת 19844 אחרי שסיים לרצות את מאסרו. סייף והאיל מועדי קבלו חנינה מהנשיא חיים הרצוג בשנת 1991 והשתחררו אחרי עשר שנות מאסר.

לפוסט בפייסבוק





משנה תורה לרמב"ם מעוטר מצרפת

עמוד ראשון של ספרו של הרמב"ם "משנה תורה". הספר הועתק ועוטר בצפון מערב צרפת בשנת 1296. כיום נמצא באקדמיה ההונגרית למדעים
לפוסט בפייסבוק

יום ראשון, 28 במאי 2017

קרב הפילים של נרסואן הגדול

בנובמבר 1592 שלח ננדה ביין מלך בגו היא בורמה של ימינו, את בנו נסיך הכתר מינגיי סווה לתקוף את ממלכת איותאיה- ששלטה אותו זמן על סיאם היא תאילנד של ימינו, והייתה זמן לא רב לפני כן וסאלית של הבורמזים.
בינואר 1593 הצבאות הסיאמי והבורמזי נפגשו בשדה הקרב בנונג סראי. בראש הצבא הסיאמי עמד המלך נרסואן, שלשמע האיום הבורמזי, עצר את תוכניותיו לתקוף את הקמרים (קמבודיה של ימינו) ופנה לחזית מול הבורמזים.
 תוכנית הקרב של נרסואן הייתה לסגת, לתת לבורמזים לרדוף ואז להתקיף את שורותיהם הבלתי מסודרות.
 במהלך הקרב פילו של נרסואן שנקרא צ'אפראיה צ'אינופהאפ, יחד עם פילו של הנסיך אקתוטסארוט, שנקרא צ'אופראיה פראפ טראיצ'אק, נקלעו ללב הצבא הבורמזי.
 המלך הסיאמי הבחין בנסיך הכתר הבורמזי רכוב על פילו והזמין אותו לדו קרב פילים. לפי האגדה הוא ראה את הנסיך הבורמזי עם פילו מתחת לעץ ואמר לו: "אחי בוא נערוך דו קרב כמוהו לא עשה ולא יעשה אף בן מלוכה לפנינו או אחרינו".
 במהלך הקרב, שנודע בהיסטוריה התאילנדית כקרב הפילים. נרסואן כמעט אבד את ראשו ואבד את קסדתו. נרסואן כמעט שסף את מינגיי סווה בנגאו (מין חרב תאילנדית) שלו. הנסיך אקתוטסארוט כמעט הרג את מושל מואנג צ'אצ'ארו. בשלב זה הגיע מרבית הצבא הסיאמי. הצבא הבורמזי הובס ונסוג.
מלך בגו שחבר לבורמזים, הורה לחיילים שלו לסגת.
 זה היה ניצחון סיאמי ברור. מאז נודע נרסואן כנגאו שהביס את באגו וצ'או פראיה שהביס אלף חיילים.
במקום הקרב הקים מקדש לזכר הניצחון.
 נרסואן שפט למוות מפקדים וחיילים שהתרשלו לדעתו בשדה הקרב, אך בסופו של דבר חן אותם ושלח אותם לגלות במחוז מרוחק.
תמונות:
1-2 קרב הפילים
3. הפגודה לזכר הניצחון ולפניה פסל מודרני של נרסואן רוכב על פילו
4. סמל מחוז סופנבורי בתאילנד בו מונצח הקרב
5. חרבות נגאו מוצגות במוזיאון צ'נג מאי




יום שבת, 27 במאי 2017

שער האריות בקומבט

בעבר הקדשנו פוסט לשערי אריות (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/648984645256075) הנה עוד שער כזה, חצוב בסלע, נמצא בקומבט שבמחוז אסקישהיר שבטורקיה. השער שייך לתרבות הפריגית ככל הנראה מהמאות 8-7 לפני הספירה.
לפוסט בפייסבוק

יום חמישי, 25 במאי 2017

מלחמת השושנים

בשנים האחרונות רבים מאיתנו צופים בסדרה משחקי הכס. הסדרה שמבוססת על סדרת ספרים מאת ג'ורג' ר.ר מרטין, מתרחשת בעולם דמיוני שנראה כמו העולם בימי הביניים- מלכים, טירות אבירים ערים חופשיות וכו'. חובבי ההיסטוריה יכולים להבחין בקווי דמיון בין העלילה, המנהגים בסדרה למקרים שקרו בהיסטוריה, אבל עיקר העלילה מבוסס על פרשיה מההיסטוריה של אנגליה "מלחמת השושנים".
 למה מלחמת השושנים? במלחמה נלחמו שתי משפחות, שהן פלג של משפחה אחת על כס המלוכה האנגלי- בית לנקסטר שסמלו ורד אדום ובית יורק שסמלו ורד לבן. בטעות ורד מכונה בעברית שושנה, לכן השם הידוע.
הכל התחיל ב13999. ריצ'רד השני מלך אנגליה הודח מכס המלוכה. במקומו עלה לשלטון בן דודו הנרי הרביעי מבית לנקסטר. על שלטון בנו הנרי החמישי ונכדו הנרי השישי, העיבה תמיד העובדה שהדיחו מלך חוקי בכוח הזרוע. בתקופת שלטונם אנגליה נלחמה במלחמת מאה השנים מול צרפת, ובהתחלה רשמה נצחונות מרשימים. הנרי השישי עלה לשלטון כתינוק, ומי ששלט בזמנו באנגליה הייתה מועצת עוצרים. משפחת המלוכה והעוצרים היו עסוקים במאבקים. מה שהחזיק את שלטונו היה בעיקר מלחמתה של אנגליה בצרפת, שבשלב זה כבר הייתה פחות מוצלחת. גם כשגדל הנרי השישי לא נחשב כמלך חזק. 
ב14500 הגיע לאנגליה ריצ'ארד מיורק שחזר מאירלנד ובקש להתקבל למועצת המלך. ריצ'רד היה קרוב יותר לריצ'רד השני, לכן היו מי שטענו שהוא המלך החוקי. בשנת 1453 הובסה אנגליה בידי הצרפתים בקרב קסטיון, והפסידה את כל נחלותיה בצרפת, מלבד קאלה. אנגליה התמלאה בחיילים מובטלים, שחזרו מצרפת והשכירו עצמם למי ששלם. בעקבות התבוסה נתרפה דעתו של המלך הנרי השישי, שהחל להראות אישיות פחות ופחות יציבה.
 ריצ'רד מיורק נהל בתקופה זו את הממלכה וכינה עצמו מגן הממלכה. אלא שבשלב מסוים הנרי השישי החלים, ואויבי ריצ'רד החלו להסית נגדו את המלך. בעקבות כך פרצה מלחמת השושנים.
במאי 14555 הביסו כוחותיו של ריצ'רד מיורק את כוחות המלך בקרב סנט אולבנס בסיוע ריצ'רד נויל הרוזן מווריק. אחרי 5 שנים נקמו כוחות המלך בקרב ויקפילד. ריצ'רד מיורק נהרג וראשו הכרות הוצג לראווה ברחובות יורק. הרבה מהניצחון נזקף לזכותה של אשת הנרי השישי מרגרט מאנז'ו, שחיפתה על בעלה החלש.
 מותו של ריצ'רד, לא הפסיק את שאיפות בית יורק לכס המלוכה, ובמקומו עלה בנו אדוארד, הדוכס מיורק.
במרס 14611 הביס אדוארד מיורק בשתוף ווריק את כוחות לנקסטר, אחרי שהפתיע אותם במהלך סופת שלג. הנרי ומרגרט ובנם התינוק ברחו לסקוטלנד. אדוארד כבש את לונדון בה הכתיר עצמו למלך אדוארד הרביעי.
ב14633 מרגרט נחתה עם כוח צבאי בצפון אנגליה, אולם כוחות לנקסטר, המצוידים בתותחים הצליחו להביס אותם. היא הצליחה לברוח למולדתה צרפת, אך המלך נפל בשבי והושם במעצר בלונדון.
 באותה תקופה בחש הרוזן מווריק וניסה לחתן את אדוארד הרביעי הצעיר עם נסיכה צרפתיה. אדוארד מצידו העדיף לשאת את אליזבת' וודוויל, בת למשפחה פחותת יחש. ווריק כעס על העניין וארגן צבא משלו שנלחם נגד אדוארד.
ב14688 הוא התנפל על ווריק ושם אותו במעצר. אדוארד העמיד פנים כנכנע למרותו של ווריק, אלא שבשלב מסוים צבר מספיק כוח להלחם נגד ווריק. ווריק ברח לצרפת, שם חבר למרגרט מאנז'ו ולבית לנקסטר, ותכנן אתה השתלטות על אנגליה.
ב14700 ווריק נחת באנגליה והכריז על הנרי השישי, שהיה עדיין כלוא בטאואר אוף לונדון כמלך אנגליה החוקי. אדוארד נאלץ לברוח לבורגונדיה (אז מדינה שכללה את בורגונדי שבצרפת בלגיה והולנד), שם גייס צבא של שכירי חרב וחזר לאנגליה. ווריק הובס ונהרג בקרב ברנט. מרגרט ובנה הצעיר הובסו ב ב1471 בקרב טיוקסברי. הנרי השישי נרצח בטאואר. בחשאי. אדוארד הרביעי היה מלכה היחיד של אנגליה, ו12 שנות שלום הגיעו.
אדוארד מת ב1483 והוריש את הכתר לבנו בן ה 122 אדוארד החמישי. אחיו של אדוארד ריצ'רד דוכס גלוסטר, השליך את המלך לטאואר והכריז עליו כממזר. הוא הכריז על עצמו כמלך ריצ'רד השלישי. כעבור כמה חודשים אדוארד החמישי מת בטאואר יחד עם אחיו ריצ'רד, לא ידוע עד היום מי היה הרוצח, ויש הטוענים שלא היה רצח כלל.
ב14855 הסתימה מלחמת השושנים במפנה דרמטי. הנרי רוזן ריצ'מונד, שטען שהוא יורשם של הלנקסטרים, הרג בקרב בוסוורת את ריצ'רד השלישי. הוא הרים מהקרקע את הכתר ורכב ללונדון כדי לשבת על כס מלכי אנגליה- הוא הוכתר כמלך אנגליה הנרי השביעי- לא לנקסטר ולא יורק- בית מלוכה חדש בית טיודור שסמלו היה ורד בצבע אדום לבן מעורב. וכדי לחזק את שלטונו נשא לאישה את אליזבת' מיורק.
תמונות:
1. ריצ'רד השלישי אדוארד הרביעי והנרי השביעי (מתוך אנציקלופדיה תרבות)
2. קרב טאוטון (מתוך אנציקלופדיה תרבות)
3. "רצח הנסיכים" (מתוך אנציקלופדיה תרבות)
4. מותו של ריצ'רד השלישי בקרב בוסוורת' (מתוך אנציקלופדיה תרבות)
5. השושנה האדומה של לנקסטר הלבנה של יורק והמעורבת של טיודור
לפוסט בפייסבוק




הסולטן העוסמאני מוראט הרביעי

הסולטן העוסמאני מוראט הרביעי עלה לשלטון בשנת 1623 כשהוא בן 11 בלבד. נסיבות עלייתו לשלטון היו מיוחדות. הנוהג בקרב סולטנים חדשים היה שסולטן העולה לשלטון, מוציא להורג את כל אחיו, כדי למנוע מאבקי ירושה (נוהל שישתנה בהמשך בלחץ אנשי הדת).  אביו של מוראט הסולטן אהמט הראשון, שעלה לשלטון בגיל 13 חס על חייו של אחיו בן ה12 מוסטפה, לימים הסולטן מוסטפה הראשון, כיוון שמטבע הדברים לא היו לו ילדים באותה תקופה.
בהמשך נולדו לו מספר ילדים, אך הוא חס על חייו של אחיו, שככל הנראה סבל ממחלת נפש, שהתגברה בשל העובדה שנותר כלוא בארמון. מוסטפה הומלך פעמיים,  ביניהם מלך אחיו של מוראט עוסמן השני שהוצא להורג בידי היניצ'רים. בסופו של דבר מוסטפה סולק מהשלטון  פעם שניה בשל מחלת הנפש ממנה סבל.
בראשית ימי שלטונו, מי ששלטה בפועל באימפריה הייתה אימו "הוולידה סולטן" היווניה במוצאה קסם סולטן.  תקופה זו התאפיינה באי סדר ונוצלה בידי האימפריה הפרסית הספאוית כדי לנגוס בשטחיה של האימפריה העוסמאנית. גם מבחינה פנימית היו בלגנים, כאשר ב1631 היניצ'רים הוציאו להורג את הווזיר הגדול.
מוראט הרביעי שהתבגר בינתיים, החל לבסס את שלטונו, והוציא להורג שלושה מאחיו. בנוסף הוא נלחם בשחיתות, בטבק, באלכוהול ובתרבות בתי הקפה שפשתה באימפריה. הוא נהג להסתובב בלבוש אדם פשוט ברחובות והורה להוציא להורג אנשים שהפרו את החוקים.
במישור הצבאי הוא החליט להשיב לאימפריה את הנחלות שנכבשו ממנה בידי הפרסים. בשנת 1635 כבש את אזרביג'ן, ואת ירוון שבארמניה.
בשנת 1638 כבש מהם את טבריז ובגדד. במהלך חזרתו מהמסע בבגדד נפל למשכב ומת משחמת כבד כשהוא בן 28 שנים בלבד.
הסולטן שנלחם בשותי האלכוהול מת ממחלה שנובעת משתיה מרובה...
לפוסט בפייסבוק

מלך פינלנד (כמעט)

פינלנד הכריזה עצמאות מהאימפריה הרוסית ב1917. תחילה הייתה רפובליקה, אולם ב9 לאוקטובר 1918, אחרי מלחמת אזרחים בחר הפרלמנט בפינלנד במלך. כנהוג באותם ימים נבחר נסיך גרמני פרידריך קרל נסיך הסה. הוא היה אמור לשאת בתואר קרל הראשון מלך פינלנד וקרליה, דוכס אולנד, הדוכס הגדול של לפלנד אדון קלבה והצפון. לכאורה הוא היה אמור להיות כפוף לקיסר הגרמני. אלא שגרמניה נכנעה במלחמת העולם הראשונה והקיסרות בגרמניה. בוטלה. בעקבות כך הפינים לא ראו טעם להמשיך במשטר מלוכני והפכו לרפובליקה, מבלי שמלך אפילו יום אחד.
תמונות:
1. המלך המיועד
2. רפליקה של הכתר המיועד של פינלנד