כיבוש טימבוקטו בידי מרוקו


גילוי אמריקה וכמויות אוצרות הטבע שנתגלו שם, ערערו את הכלכלה של ארצות שנהנו עד אז מיתרונות מסחריים. אחת הארצות הללו הייתה מרוקו, שנהנתה עד אז מהיותה צומת סחר בין אפריקה לאירופה. בעקבות כך, החליט הסולטן המרוקאי אחמד אלמנצור (1549-1603) לכבוש את מכרות המלח והזהב של טימבוקטו, וגם לשבות עבדים אפריקנים, כדי להעשיר את קופת ממלכתו ולשפר את המאזן המסחרי מול מדינות אירופה.
אלמנצור הבין שמדובר במבצע לא קל - מסע בן אלפי קילומטרים, שמחייב חצייה של מדבר הסהרה. לכן הקדיש למטרה זו צבא קטן בן אלפים בודדים של חיילים על בהמות משא, כשהוא סומך על כך שהנשק החם בו הם חמושים ייתן להם יתרון על צבאה של ממלכת סונגהאי, שהיה חמוש בחניתות וקשתות. על הצבא פקד ג'אדר באשה, שבוי אירופי שהתאסלם. במרץ 1591 התנגשו הצבא המרוקאי וצבא סונגהיי בקרב טונדיבי. המרוקאים ניצחו בלי הרבה בעיות.
למרבה אכזבתם, המרוקאים גילו שטימבוקטו העשירה היא עיר פשוטה של בתי חרס, ושמכרות הזהב המדוברים נמצאים הרחק משם בעומק אפריקה. עוד גילו שבעיר נמצא תותח פורטוגזי, שתושבי העיר לא ידעו להשתמש בו. מלך סונגהאי ניסה לשכנע את המרוקאים שיעזבו את המקום תמורת זהב, אך הם סרבו. שהותם של המרוקאים התארכה מעבר לצפוי, ורבים מחייליהם מתו ממחלות. שכירי החרב החלו במעשי ביזה ואונס בקרב המקומיים, ותגבורות שנשלחו ממרוקו נרצחו בסהרה בידי נוודים בני טוארג.
בינתיים מונה ג'אדר פאשה למשרה פחותה, מושל העיר גאו, מה שגרם לו לדכדוך גדול. למושל טימבוקטו מטעם המרוקאים מונה מחמוד אבן זרקון סריס, בן לנוצרים. אבן זרקון השתמש בדלתות העץ של טימבוקטו כדי לבנות ספינות נהר, איתן שט לאורך הנהרות כדי להביס את שרידי צבא סונגהאי. למזלם של המרוקאים, פרצה באותו זמן מלחמת אזרחים בקרב אנשי סונגהאי. אבן זרקון הזמין את מלך סונגהאי אליו וחיסל אותו.
המלך החדש, אסקיה נוה, נסוג ליערות וניסה לארגן מלחמת גרילה נגד המרוקאים. המלך ניצל אזורים בלתי עבירים לסוסים ונגועים במלריה, ורשם כמה הצלחות מול המרוקאים. בינתיים, נפסק כל סחר השיירות בסהרה המערבית, לאור אי הסדר ששרר בממלכת סונגהאי. נוסף על כך, העיסוק המתמיד במלחמת גרילה מנע מהמרוקאים לממש את רצונם להגיע למכרות הזהב והמלח.
בשנת 1593 הגיעה לטימבוקטו תגבורת ממרוקו, בדמות צבא שמנה 3000 מוסקטרים. אבן זרקון הבטיח לתושבי העיר שישמור על ביטחונם האישי. הוא שלח צבא למדבר שהביס את השודדים שמררו את חיי העיר ופגעו במסחר, והחיים בטימבוקטו חזרו למסלולם. בדרום ממלכת סונגהאי, מאידך, הוא רשם כשלונות, ונהרג ב1595 בקרב מול אנשי אסקיה נוה (ממש לפני שניתן צו להחליפו בידי הסולטן). המרוקאים מצידם מינו את אחיו של אסקיה נוה, סולימאן, למלך בובה על טימבוקטו, והקימו מדינת בובה בשם ארמה שתושביה היו אפריקנים, ערבים ברברים וצאצאי אירופים שהתאסלמו. על הפיקוד המרוקאי מונה שוב ג'אדר פאשה, שחזר ב-1599 למרוקו כשהוא עשיר בזהב ובעבדים. בסופו של דבר מדינת הארמה נפלה ב-1660 בידי אפריקנים פגאנים. ניתן לומר שמסע הכיבוש המרוקאי ללב אפריקה הסתיים בכישלון בטווח הארוך. בטווח הקצר, מילא כיבוש סונגהאי את מרוקו בזהב ובעבדים, ואל מנצור זכה לכינוי א-ד'הבי - המוזהב. אנשי הדת במרוקו לא אהבו את זה שנלחם במוסלמים, והאשימו אותו בבצורת שהייתה במרוקו אותן שנים. הוא הואשם נוסף על כך גם במגפת דבר שפרצה במרוקו, בה בסופו של דבר מצא הוא עצמו את מותו.
תמונות:
1. הסולטן אלמנצור
2. מסגד ג'ינג'רייבר בטימבוקטו
3. סוחרי עבדים מוסלמים מובילים עבדים אפריקנים, מתוך העולם מראשיתו ועד ימינו


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטולטקים

טבח סנט ברייס

מלטה יוק