עבד אל כרים אל ח'טאבי ורפובליקת הריף

בשנת 1912 השתלטו שתי מדינות אירופיות על סולטנות מרוקו. על החלק הדרומי, שהווה את רוב המדינה השתלטו הצרפתים. ואילו על החלק הצפוני, השתלטו הספרדים. כבר בתחילת שלטונם של ספרדים גילו המקומיים התנגדות לשלטונם. בשנת 1915 מינו הספרדים איש דת מוסלמי ממוצא ברברי בשם עבד אל כרים אל ח'טאבי, לקאדי בעיר מליה (כיום אחת משתי הערים המרוקאיות שנותרו תחת שלטון ספרדי). עד מהרה הם הבינו את טעותם. עבד אל כרים שהיה גם עיתונאי נהל תעמולה אנטי ספרדית במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואף ניסה לפנות לגרמניה כדי שתפעל נגד הספרדים. הוא נתפס בידי הספרדים ונכלא בכלא בטטואן, אולם ברח מהכלא והמשיך לנהל פעילות אנטי ספרדית.
בשנת 1920 החל בארגון פעילות צבאית נגד הספרדים באזור הולדתו בהרי הריף. הוא גייס לוחמי גרילה מבין הברברים של הריף, שנהלו מלחמה נגד הכוחות הספרדיים. עד מהרה השתלטו על שטח בהרי הריף. הספרדים החליטו לשלוח כוח בפיקוד הגנרל פרנסיסקו סילבסטר, במטרה שידכא את המרד.
עבד אל כרים הזהיר אותם שאם יפלשו לשטח שבשליטתו, יראה זאת כהכרזת מלחמה. אולם הספרדים התעלמו מהכרזתו ובנו מספר נקודות מבוצרות. ביוני 1921 תקף כוח ריפי גדול את אחת העמדות המבוצרות והרג 190 מתוך 250 החיילים ספרדיים ששהו בה. במהלך החודשים הבאים הצליחו כוחות הריף , שמנו סך הכך 3,000 חיילים להרוג 8,000 חיילים ספרדיים. גם הגנרל סילבסטר נהרג או התאבד במהלך הקרבות. בעקבות ההצלחה הצבאית הוקמה בהרי הריף מדינה עצמאית בשם רפובליקת הריף, שבראשה עמד עבד אל כרים אל ח'טאבי כנשיא. בירת המדינה הייתה עיר הולדתו של ח'טאבי אז'דיר.
התבוסות במרוקו גרמו לאי סדר בספרד ולהפיכה צבאית בה עלה לשלטון הגנרל מיגל פרימו דה ריברה.
עד 1924 נאלצו הספרדים להתרכז בשתי מובלעות במרוקו. במקביל החלה רפובליקת ריף להיכנס ב-1925 גם לאזורים במרוקו שבשליטת הצרפתים עד העיר פאס. על כך הצרפתים לא הסכימו לעבור בשתיקה. הם שלחו כוח צרפתי גדול הכולל חיל אוויר וארטילריה בפיקוד גיבור מלחמת העולם הראשונה (ובהמשך שליט בובה מטעם הנאצים) המרשל פטאן. סך הכל מנה הכוח המשותף הצרפתי-ספרדי כ-250 אלף חיילים. המלחמה נמשכה עשרה חודשים בהם נעשה בין השאר שימוש בנשק כימי בידי הצבא הספרדי. ב-26 במאי 1926 עבד אל-כרים הסגיר את עצמו לידי צרפת ורפובליקת הריף פורקה. עבד אל כרים הוגלה לאי ראוניון. בשנת 1956 כשמרוקו קבלה עצמאות הוזמן לחזור למרוקו בידי המלך מוחמד החמישי, אך סרב. הוא מת בשנת 1963 בקהיר בה קבל מקלט בידי שלטון נאצר.
צפון מרוקו שהשתחרר משלטון ספרדי, נחשב גם אחרי קבלת העצמאות מספרד לאזור בעייתי מבחינת השלטונות המרוקאיים. והוא מהווה מוקד למהומות חוזרות נגד השלטון ובית המלוכה
תמונות:
1. עבד אל כרים אל ח'טאבי,
2. לוחמים ריפיים חמושים ברובי מאוזר
3. פרימו דה ריברה והמלך אלפונסו ה-13 בחברת קצינים ספרדים
4. חיילים ספרדיים במרוקו 1921
5. חיילים וקצינים מהלגיון הספרדי הראשון שהוצב במרוקו בצד ניתן לראות את דגל היחידה הדגלן