קשר אבק השריפה

היום לפני 412 שנים, כמעט והתרחש אחד מפיגועי הטרור שביקשו להטיל אנרכיה על הממשל האנגלי, 'קשר אבקת השריפה'. קשר זה התרחש באנגליה של המאה ה-17, שברקע התנהלו מלחמות הרפורמציה באירופה. גאי 'גווידו' פוקס וחבריו, ביקשו לפוצץ את ארמון וסטמינסטר, מושב הפרלמנט ולרצוח את המלך ג'ימס הראשון לאנגליה והשישי לסקוטלנד ושריו.
הרפורמציה הפרוטסטנטית החלה, לפני 500 שנה, בעקבות תליית 95 התזות על ידי נזיר אוגוסטיני וד"ר לתיאולוגיה, בשם מרטין לותר. לותר קרא תיגר על הכנסייה וערער על המהות של האינדולגנציות (שטרי המחילה), שהכנסייה הנפיקה בעד סכומי כסף למאמינים. על פי תפיסתו, אותן אינדולגנציות הינן הונאה; מחד, הן גוזלות את כספי הציבור ומאידך, הן יוצרות אשליה של תקווה מזויפת. לתפיסתו, האל הינו ההתגלמות של הטוב ואין הוא דורש מהפרט דבר, חוץ מאמונה שהוא יכול לזכות אותו בישועתו. אפשר לשער, כי לותר באמת האמין, כי יש ביכולתו לתקן את הכנסייה הקתולית.
התגובה של הכנסייה היתה, לערוך פולמוסים ובתקווה שלותר ייכנע; אבל, אלו הביאו את לותר לפרץ יצירה גדול יותר. לותר הפיץ את משנתו, דרך ההמצאה מכונת הדפוס של יוהאן גוטנברג - הספרים של לותר הפכו לרבי מכר. הכנסייה הבינה, כי מדובר בתופעה שערערה את סדרי העולם באותה תקופה; מהסיבה כי לותר העניק, לכל נוצרי יכול לקרוא, לפרש את כתבי הקודש - בצורה הזו, הוא הפקיע מידי הכנסייה את הפרשנות והעביר אותה לידי האדם הפשוט. לותר נודה על ידי האפיפיור ליאו העשירי ועל ידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה קרל החמישי.
בשונה, הרפורמציה האנגלית מתבססת על הרעיון של הלאום האנגלי והיא התרחשה במקביל לרפורמציה הפרוטסטנטית. אבל, חשוב לציין עוד שני תהליכים שקרו במקביל: עלייתו של המשפט המקובל המתבסס על השימוש בתקדימים; והחלשות המערכת הפיאודלית, לאחר המוות השחור ומרד האיכרים של 1381.
את שורשי הרפורמציה האנגלית, ניתן למצוא את אצל המלך אדוארד הרביעי, שזה הלאים אדמות כדי לחזק את מעמדו של הכתר. בצורה זו, לכתר היה את הכוח לעמוד בפני האצולה והכנסייה - כדי להפוך את המדינה לריכוזית יותר.
בתחילה המלך הנרי השמיני פגע באצולה האנגלית, הוא הוציא להורג את אדוארד סטאפורד (הדוכס השלישי מבקינגהאם) - בן לאחת מהמשפחות העתיקות באנגליה. העילה היתה בגידה,  למעשה הנרי ראה איום בדם המלכותי שזרם בעורקיו. פגיעה נוספת באריסטוקרטיה, נעשתה, על ידי מינוי יועצים שלא היו בעלי ייחוס - בין הדוגמאות הבולטות: החשמן תומס ווסלי, תומאס מור ותומאס קרוומל ואחרים שלא היו בעלי ייחוס אלא הם הגיעו ממעמד צנוע יותר.
חיזוק נוסף של הכתר, נעשה על ידי פגיעה במעמד המיוחד של הכנסייה - זאת היתה בעלת נכסים רבים והמלך הנרי השמיני לטש את עיניו אל נכסים אלו. הפגיעה בכנסייה, החלה לאחר פטירתו של בנו הנרי השמיני מקתרין מארגון, ההנסיך הנרי, זמן קצר לאחר לידתו - הנרי השמיני חיפש את העילה לפרוש מרומא. העילה היתה, שהוא ניסה להשיג את האישור של הכנסייה לגירושיו מהמלכה קתרין מארגון. האפיפיור ליאו העשירי, העדיף לדחות את בקשת הגירושים והגורם הבולט היה, יש לציין, מעמדו של האחיין של קתרין - קרל החמישי, מלך ספרד וקיסר האימפריה הרומית הקדושה, שמלך על מרביתה של אירופה.
כאשר מדברים על גירושים באותה תקופה, לא מדובר בגירושים במונח המודרני של המילה - אלא, בפירוד בין בני זוג שאושר על ידי הכנסייה. ברשותכם, לא אכנס אל הסוגיות התיאולוגיות; התוצאה היתה, שהמונרך האנגלי הפך להיות ראש הכנסייה ובמרכז האמונה עמד הרעיון כי הוא מונה בידי האל להנהיג את הכנסייה.
הפירוק של המנזרים עבר במקרים רבים ללא התנגדות רבה, האדמות והרכוש של המנזרים עבר לידיים פרטיות והוא הכניס כסף רב לקופת האוצר של הנרי השמיני, בשל העברת הקרקעות, מכירת כלי הקודש (פמוטים, גביעים ועוד) והפסקת העברת הכספים לרומא. בשל אורח חיים ראוותני ומסעות המלחמה השונים, קופת האוצר של הנרי השמיני היתה במקרים רבים קרובה לריקון.
הפירוק של המנזרים (במקרים רבים), עבר ללא התנגדות רבה מצידה של האוכלוסייה - למרות ההשפעה הגדולה שהיתה עליה, הכנסייה היתה בין ספקיות העבודה המרכזיים באזור הכפרי והיא סיפקה סוג של מערכות רווחה של אותה תקופה; כמו: בתי חולים, מוסדות חינוך, תמיכה בחלשים ובחולים. עבור כפרים ועיירות רבות, זה היה תחום חדש, שחייב אותם להציג פתרון חלופי עבור האוכלוסייה המקומית.
לקראת סוף שלטונו, הנרי השמיני ניסה לייצר את הייחודיות של הכנסייה האנגליקנית, כמזיגה בין חזות קתולית ועקרונות פרוטסטנטים. לאחר מותו עלה לשלטון בנו אדוארד השישי, שהיה המונרך האנגלי הפרוטסטנטי הראשון. אדוארד השישי היה זה, שמיסד את הכנסייה האנגליקנית וזאת בסדרה של רפורמות וביניהן: ביטול הפרישות, ניתוץ הויטראז'ים שעיטרו את כותלי הכנסיות, הלבנת כותלי הכנסייה, ניהול המיסה בשפה האנגלית, החלת ספר התפילה באנגלית ועוד.
לאחר מותו של אדוארד השישי בגיל 16, עלתה לשלטון אחותו הקתולית המלכה מרי הראשונה, שניסתה להפוך את הרפורמות של אחיה אדוארד השישי; היא השתמשה במעמדה כראש הכנסייה האנגלית, לנסות ולהחזיר את האמונה הקתולית לאנגליה - דבר שעורר התנגדות רבה באנגליה. פרוטסטנטים נשרפו על המוקד (ומכאן שמה Bloody Merry), חלקם נאסרו במצודה של לונדון וייתרם ברחה מאנגליה לגלות ביבשת.
בשל המצב חסר התקדים, של מונרך המשמש ראש הכנסייה בעודו בן דת אחרת (באותה תקופה הקתוליות נתפסה כדת אחרת) ולאור הפעולות של המלכה מרי - עלתה הסוגיה האם מותר לפעול נגד המונרך כאשר הוא מפר את החוק (הדתי והמקובל). הבישוף של וינצ'סטר ג'ון פונט (Ponet), היה זה שהכריע בסוגיה זו - בספרו 'התיאוריה הקצרה על כוח פוליטי ועל הציות האמתי של הנתין למלך וכוח אזרחי אחר; ותוכחה עבור כל אנגלי (A Short Treatise on Political Power, and of the true obedience which subjects our to kings and other civil governors, with an Exhortation to all true and natural English men.).
פונט קבע, כי המונרך הוא ככל האדם ולכן הוא לא מולך בזכות זכויות אלוהיות; וכך כך ניתן להדיחו אם יפר את חוקי המשפט וחוקי האל לא מולך בזכות חוק אלוהי והוא ככל האדם וכאשר הוא מפר את חוקי המשפט וחוקי האל מותר להדיח אותו; ואם הם שליטים דיקטטוריים (כמו המלכה מרי), יש צורך לרצוח אותם. המלכה מרי נפטרה רק לאחר חמש שנות מלכות ללא יורש מוצהר ובתקופה זו אנגליה איבדה את המאחז האחרון שלה בצרפת העיר קאלה - לאחר מותה על הומלכה אחותה הפרוטסטנטית המלכה אליזבת' הראשונה לשלטון.
המלכה אליזבת', ראתה באחדות הדת אלמנט חשוב באחדות האומה האנגלית; ולאחר קבלת חוק האחדות (1559), על ידי הפרלמנט האנגלי, נקבע הזרם האנגליקני כדת המדינה. המלכה אליזבת', הפכה להיות המושלת העליונה של הכנסייה האנגלית. בדומה לאביה (הנרי השמיני), כראש הכנסייה ניסתה לשלב טקסים שהיו מקובלים בכנסייה הקתולית מימים קדימה.
בעיני חסידי הסדר הישן, הדבר נתפס כסוג של בגידה ברעיון הפרוטסטנטי, האפיפיור פיוס החמישי נידה אותה וקרא לרצחה; הקתולים באנגליה, ביקשו להעביר את הכתר לבת דודתה מרי סטיוארט, שכיהנה כמלכת סקוטלנד - בנוסף מלך ספרד פליפה, ניסה להמריד את התושבים הקתולים של אנגליה נגד המלכה ולעורר מתיחות בין ספרד ואנגליה.
הדברים הללו הביאו ליצירה של מועצת עוצרים בראשותו של סר ויליאם ססיל - שהיה אחד האנשים הקרובים למלכה אליזבת'. ססיל, הצליח לצלוח את תקופת שלטונה של המלכה מרי, תוך התחזות לקתולי. סליל גמל בליבו, שלא יהיה יותר מונרך אנגלי קתולי ואם יהיה כזה אחד, יהיה צורך להדיחו מן הכתר על ידי העם (מועצת העוצרים) והפרלמנט. בשל האיום של אפיפיור והפחד ממונרך קתולי, ססיל וחבריו, הקימו רשת של משטרה חשאית באנגליה – שתפקידה, היה לאתר קתולים שמאיימים על הכתר. האיום שעמד מול עיניהם, שאם חלילה המלכה תרצח- מועצת העוצרים וביחד עם הפרלמנט, תבחר את היורש.
התקופה של המלכה אליזבת' הראשונה נחשבת כאחת מתקופת הזוהר של אנגליה בה היא הפכה להיות מעצמה וזאת בזכות קרבות הארמדה; אבל, היא גם היתה מדינת משטרה, בה זכויות הפרט הוגדרו ביחס ישר לזהות הדתית של האדם וקתולים רבים, הועלו על המוקד ועונו בשל דתם. המלכה אליזבת', נפטרה ללא יורש ברור, היא נמנעה לאורך כל תקופת מלכותה לא להצהיר עליו. בנו של ססיל, רוברט (כראש השרים) דאג להעלות את המלך ג'ימס הראשון, שהיה פרוטסטנטי ובעל זכות ירושה בכתר האנגלי.
לאחר עלייתו לשלטון, המלך ג'ימס חתם על הסכם שלום עם ספרד וויתר על הדרישות של המלכה אליזבת'; והוא ניסה לתת חופש אמונה לקתולים. חבורת קשר אבקת השריפה, חשבה שאם הם ירצחו את המלך ויהרסו את הפרלמנט ביום פתיחתו תיווצר אנרכיה שלטונית; והם יצליחו להמריד את הקתולים של אנגליה ולהחזיר את השלטון הקתולי לאנגליה.
הקשר התגלה לפני הזמן, על ידי הדלפה של קתולים. פוקס נתפס ולאחר שהוא נעצר ושותפיו לקשר נתפסו, שהם מנסים להמריד את הקתולים של אנגליה אבל ללא הצלחה. כישלון המרידה הביא לתוצאות הפוכות; במקום מגמות הפתיחות שהנהיג המלך ג'ימס הראשון, הוא חייב אותם להופיע במיסות אנגליקניות והקתולים קיבלו זכויות רק 200 שנה לאחר מכן.
לאחר מעצרו של פוקס, ברחבי העיר לונדון הודלקו מדורות ופעמוני הכנסיות צלצלו והעבירו את הבשורה, כי האיום הקתולי הובס. המלך ג'ימס הראשון העביר חוק, שמציין את ההצלה והוא נשאר בתוקף עד לשנת 1859 - כיום, נהוג להקים מדורה ולשרוף את דמותו של גאי פוקס ובנוסף, אנשי משמר הפרלמנט מבצעים סיור טקסי לאתר מטעני חבלה לפני כל פתיחת מושב הפרלמנט.
הרפורמציה שהחלה ב-31 באוקטובר על ידי מרטין לותר, הינה קו פרשת מים, בין העולם של ימי הביניים ובין התקופה של העת החדשה. אם הכנסייה ביקשה ליצור אחדות דתית וחברתית וזאת תחת כתרה של הכנסייה. הרפורמציה ביקשה, להעביר ביקורת על הכנסייה הקתולית והיא זו, שקדמה את הרעיון של חירות הפרט - על ידי מתן האפשרות לפנות אל האל ללא המונופול של הכנסייה על אלוהים. ראייה זו עצבה ועדיין מעצבת, את עולם הערכים של היום ואת המאבקים השונים המלווים אותנו כיום.
הרפורמציה של לותר נבעה מהרצון לתקן את הממסד הכנסייתי הקתולי, שהתבסס על שחיתות והיא צמחה מהשכבות הנמוכות. אכן, היא העניקה להנרי השמיני את האפשרות להעניק את הפרשנות, שהוא ראה נכון בקשר הכתובים. הרפורמציה של הנרי השמיני, הינה רפורמציה המבוססת על כנסייה לאומית; בה היה ניסיון להכפיף את הדת אל הכתר - ובסופו של התהליך, הוא אל החוק האזרחי.
83 שנה לאחר מכן באותו תאריך, תתרחש עוד מהפכה, אבל של חצרנים - אותה מועצת עוצרים, בשילוב הפרלמנט וזאת מהותה של המפכה המהוללת; שהדיחה את המלך ג'ימס השני שהיה קתולי ותכתיר מלך, שהינו פרוטסטנטי ויליאם מאורנג' (שהיה דודו וחתנו) - עוד מים רבים יעבור בתמזה.
תמונות
1.חבר הקושרים בקשר מזימת אבק השריפה והוצאתם להורג מאת קריספין ואן דה פאסה (Van de Passe) משנת 1605 הזכויות שמורות ל National Portrait Gallery.
2. תיאור הרפורמטורים אמן לא ידוע הזכויות שמורות ל National Portrait Gallery.
3.דיוקן של המלך הנרי השמיני 1618-1597 אמן לא ידוע הזכויות שמורות ל National Portrait Gallery
4.הריסותיו של מנזר ויטבי (Whitby) בשקיעה צלם לא ידוע מקור Wikipedia,
5.הכותרת של הספר התיאוריה הקצרה על הכוח הפוליטי של פונט מקור אתר האוניברסיטה של לונדון
6.תחריט של אליזבת ה-1, מלכת אנגליה, יושבת ולצידה שני יועציה הקרובים: סר ויליאם ססיל וסר פרנסיס וולסינגהם הזכויות שמורות ל National Portrait Gallery





תגובות

  1. המאמר זרוע באי דיוקים ובעובדות שגויות. להלן רק כמה דוגמאות:

    קשר אבק השריפה התקיים במאה ה 17 ולא במאה ה-16
    ארתור לא היה בנו של הנרי השמיני מקתרין אלא אחיו של הנרי שהיה נשוי לקתרין עד שנפטר
    הבן של הנרי וקתרין שנפטר סמוך ללידתו נקרא אף הוא הנרי
    נכון שיתכן והאשמות נגד באקינגהם היו בלתי מבוססות אבל אריכת ארוחת ערב מפוארת ודאי לא היתה אחת מהן.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטולטקים

טבח סנט ברייס

מלטה יוק