מרד הכורים בבלרט

באוקטובר 1854 נרצח בבלארט שבאוסטרליה כורה מקומי בשם ג'ים סקודי, המקומיים חשדו שהרוצח הוא ג'ים בנטלי, מנהל מלון יוריקה בבלרט. בעקבות הרצח פרצו מהומות במקום וכ-5,000 כורים הרסו את הפאב המקומי. שלושה כורים נעצרו. משלחת של כורים שכללה את המפרי, בלק וקנדי - נסעה למלבורן כדי לבקש את שחרורם של חבריהם, המושל הת'ם הבטיח לחקור את הפרשה. אך במקום זאת שלח שני גדודי משטרה לבלארט, מה ששבר את אמון הכורים בו.
ב-29 לנובמבר הכורים התכנסו במקום בשם גבעת בייקרי מתחת לדגלם- דגל הצלב הדרומי. אחד הכורים, גרמני בשם פרידריך ורן, קרא להם לשרוף את המסמכים שלהם, כדי שלא יוכלו להציג אותם לשלטונות אם יתבקשו.
אירי בשם פיטר ללור אמר שמתנהל שם משטר רודני גרוע מזה שבאירלנד. האיטלקי רפאלו קרבוני קרא להלחם בעריצות.
למחרת כאשר הנציב המקומי רייד ואנשיו בקשו מהם להציג רשיונות, הם צחקו ואמרו ששרפו אותם. אחר הצהריים הניף ללור את הדגל עם הצלב הדרומי הוא השביע אותם: "אנחנו נשבע על ידי הצלב הדרומי לעמוד באמת זה על זה, ולהילחם כדי להגן על זכויותינו ועל חירויותינו".
ביומיים הבאים בנו הכורים מצודת עץ בגבעת בייקרי, אותה כינו מצודת יוריקה. הם הכינו נשק קר מאולתר. הם חולקו ל-2 יחידות כמו צבאיות בראשן עמדו הכורה הקנדי רוס והגרמני טון. היו להם רק אקדחים מעטים. 
למחרת נערך קרב בין כורי הזהב של פיטר ללור לבין כוח צבאי בריטי וכוח של משטרת ויקטוריה. הבריטים הקימו מחנה סביב הכורים ובשעה 3 לפנות בוקר החלו בהתקפה. היות שהיה יום ראשון, חלק ניכר מהכורים עזבו את המקום כדי לשהות עם משפחותיהם. רק 200 כורים בפיקוד ללור נכחו במקום.
קפטיין ג'.וו תומס החל להתקדם לעבר עמדת הכורים בראש יחידה של 276 חיילים ושוטרים חמושים בהם רגלים פרשים. בהתחלה נראה היה שהם מתקדמים בלי בעיה, כי מרבית הכורים נמו את שנתם, אולם אחד השומרים של הכורים, שם אליהם לב וירה ונשמעה יריה.
תומאס הורה לאנשיו להמשיך להתקדם ולא לירות כדי שמי שיתחיל בהתקפה יהיו הכורים. בינתיים הכורים ההחלו להתעורר ולהתארגן עם כלי הנשק שלהם. כשהחיילים הגיעו למרחק של 150 מטר ממחנה הכורים, הכורים פתחו נגדם באש. כמה מהחיילים נפלו פצועים. בין הפצועים היה קפטיין הנרי וויז, שהמשיך לפקד על חייליו, עד שנורה שוב, ונפצע בפצעים קשים מהם ימות כעבור 18 יום. הכורים היו מעודדים מהצלחתם הראשונית, אבל אז הצבא החל בהסתערות גדולה יותר. הפעם הנשק הדל וחוסר האימונים נראו בשטח. גופותיהם של הכורים החלו להערם. ללור הורה על נסיגה, אך זה היה מאוחר מדי. קפטיין תומאס הורה לכורים להכנע והם הניחו את נשקם. הכוחות הבריטיים הרגו 14 כורים ועוד 8 שמתו בהמשך מפצעיהם. בנוסף נפצעו עוד 12 כורים בהם פיטר ללור. 100 כורים נפלו בשבי. מרבית הכורים שהשתתפו במרד היו ממוצא אירי. אחרי הקרב חיילים בריטיים זועמים הרגו עוד שני כורים, והרסו את המחנה והציו של הכורים. בנוסף על אלה אחדים מהכורים נסוגו ל"בוש" (ערבה), וכמה מהפצועים מתו שם מפצעיהם. בשעה שמונה בבוקר. קפטן פייסלי סגן מפקד הכוח הבריטי הציל את השבויים מלינץ' כאשר הורה לירות בכל חייל או שוטר שינסה לפגוע בהם
הדגלן
תמונות:
1. הנפת הדגל בידי המורדים
2. מחנה של המרדים
3. הסתערו בריטית על המורדים מתוך LOOK AND LEARN צייר קלייב אפטון
4. המשטרה מנסה להגן על מלון יוריקה מפני הכורים הזועמים תוך LOOK AND LEARN צייר אנגוס מקברייד
אם נהניתם מהפוסט נשמח אם תעשו לו SHARE בנוסף על הLIKE

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטולטקים

טבח סנט ברייס

מלטה יוק