קרב מריצה
במאה ה-14 החלה מדינה טורקית אחת לעלות על כל המדינות הטורקיות- "בייליק" בחצי האי אנטוליה. הייתה זו האימפריה העוסמאנית. בשנת 1364 חולקה המדינה לשני חלקים חלק אחד אנטוליה, שכלל את מרכז וצפון מערב החלק האסיאתי של טורקיה, לא כולל העיר קונסטנטינופול, שתיכבש רק בשנת 1453. בחלק זה פיקד על הצבא הסולטן מוראט הראשון בכבודו ובעצמו. החלק השני היה באירופה וכלל חלק גדול מהבלקן, לא כולל העיר קונסטנטינופול, שתיכבש רק בשנת 1453. בחלק זה פיקדו על הצבא מפקדים צבאיים שכונו בשם טורקי שמקורו ערבי גאזי. החשוב בהם היה הגאזי שהין.
בשנת 1355 מת הצאר הסרבי סטפן אורוש, כשהוא מותר אחריו מדינה סרבית מפוררת ומפולגת בין שליטים קטנים ומסוכסכים. שניים מהם היו האחים ווקשין ואוגלשה, ששלטו כל אחד על שטחים במקדוניה של ימינו. ווקשין אף כינה עצמו בשם היומרני מלך כל הסרבים והיוונים.
באותו זמן כבשו העוסמאנים את תראקיה (כיום בטורקיה, בולגריה ויוון) והכניעו את שליטה הוויווד מומצ'יל, והתקדמו לעבר אדמותיהם של האחים הסרבים.
בראשית בספטמבר 1371 התארגן הצבא הסרבי למתקפה על העוסמאנים, לייד מריצה שבסרביה. הכוח הסרבי היה גדול בהרבה, והם היו בטוחים בניצחונם. הסרבים חגגו במחנה שלהם באכילה ובשתיית אלכוהול. הם הפקירו את השמירה על המחנה וחלק ניכר מהם היו שיכורים.
בבוקר של 26 לספטמבר 1371 נצל שאהין גאזי את מצבו של המחנה הסרבי. החיילים העוסמאנים נכנסו למחנה וערכו טבח בחיילים הסרבים, שרובם נמו עוד את שנתם או היו שיכורים מדי בכדי להלחם. רבים מאלה שנמלטו טבעו במי נהר מריצה. גם האחים ווקשין ואוגלשה מצאו את מותם. במה שנודע כקרב מריצה, אך ראוי יותר להקרא טבח מריצה. כך הושמד הצבא הסרבי והצבא העוסמאני המשיך את התקדמותו בבלקן.
,תמונות:
1. המלך ווקשין פרסקו ממנזר פסאצ'ה במקדוניה
2. הסולטן מוראט הראשון
תגובות
הוסף רשומת תגובה